בראש הפרשה למדנו שהברכה והקללה תלויים בנו,אם נשמע בקול ה' תהיה לנו ברכה וחס וחלילה אם נסור מן הדרך אשר ה' מצווה תהיה קללה. לימוד זה אנו חייבים לבטא עם כניסתנו לארץ ישראל בעומדנו על הר גריזים והר עיבל...
אם ח"ו נהיה מושפעים מדרכם של יושבי הארץ מיד תעלה שאלת אמת על מוסר המלחמה שלנו,שהרי אין זו מלחמת ה´, אולם אם אנו הולכים בדרך האמיתית העצמית שלנו אז המלחמה היא לבעור הרע מהעולם, לסלוק המפריעים המונעים מאור ה´ להתגלות. - מלחמות של אז והיום
זוכים אנו להתחיל ספר חדש, חלק חדש בתורה- ספר דברים. נאמר בפסוק הפותח את חומש דברים (א'/א'): "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תֹפֶל ולבן וחצרות ודִי זהב"...
שלהי שנת הארבעים. משה כבר יודע שלא יכנס לארץ. ריחה של הארץ ונחלתה כבר מכה בנחירים, הנה , בנות צלפחד באו לתבוע אף הן את חלקן בארץ. הכניסה לארץ ישראל נראית קרובה מתמיד. הגיע הזמן לבקש מנהיג...
בתוך ברכותיו של בלעם הרשע אנו מוצאים פסוק קשה, שהתחבטו בו פרשני הפשט, והראה שיש עוד מקום להתגדר בו ולראות בו פנים חדשות. וכך אומר בלעם: "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל"...
מתפיסות היסוד של החסידות היא שאדם צריך לעבוד את ה' לא כעבד המציית לאדוניו, אלא כבן, בשמחה ובהתלהבות. ללא הזדהות עמוקה עם המצוה, קשה ליצור מוטיבציה לקיומה...
הגישה המטריאליסטית נטולת הערכים, המספסרת בערכי הרוח והחברה, המחללת כל קודש, המודדת כל ערך בערך מוסף כלכלי ותועלתי מיידי, היא היא הגורם להפיכת אדמת מולדת לנדל"ן...
בימינו הפכו מדרשות לבנות ונשים לתופעה נפוצה ביותר, "שנת מדרשה", "תוכנית שילוב" וכמובן "תוכנית הוראה" נהיו המסלול הטבעי לרבות מהבנות המסיימות שירות לאומי. דווקא על רקע החידוש במעמד ההולך ומתפתח של המדרשות אנו מביאים את מאמרו של נשיא המדרשה הבוחן את אופיו של בית המדרש הנשי.
עם ישראל ישב בהר סיני למעלה משנה ועתה יוצא הוא לדרך. הליכה זו אינה רק ההליכה הספציפית מהר סיני לכוון ארץ ישראל, אלא מבטאת את תחלת ההופעה של עם ישראל על בימת ההיסטוריה...
אותה התבוננות בפתיל של תכלת, בכתלי המקדש, בים, ברקיע - היא המדובבת את תנועתה הפנימית של הנשמה, רוטטת ומנצנצת לפרקים, המבקשת לראות בסופי-המוגדר-והמוגבל את השתקפויותיו של האינסופי...
בפרשת השבוע אנו קוראים על ברכת הכהנים. ביחס לברכה זו נחלקו הדעות בין רבותינו הפרשנים - האם מגמתה מלמעלה למטה, או שמא להיפך, מלמטה למעלה. כלומר, האם בברכה זו מאפשרים הכהנים לשכינה לשרות על ישראל, או שמא הברכה נועדה לזרז את ישראל להתעלות למעלה, לעלות אל ה' ולזכות מברכתו...
כשיהודי בן 77 שהשפיע על דור שלם, אומר לך שהוא רק לקראת התחלת השליחות שלו זה בהחלט גורם לך לחשוב על מהות חייך. הרב רן שריד מגשים חלום נעורים ופוגש את, דויד בן יוסף, האיש שגרם לו להאמין ביכולת לחיות חיים אחרים...
ארץ ישראל כולה נקראת על שם ירושלים, וירושלים נקראת על שם המקדש. והמקדש התקדש על-ידי התורה שניתנה בסיני. כי עיקר מטרת הכניסה של עם ישראל לארץ היתה הפִסגה, השיא – ירושלים...
ביום העצמאות האחרון נעלה עיריית תל אביב את אירועי שנת המאה לעיר. בחודש האחרון פתח אביתר בנאי את מסע ההופעות שלו בעיר תל אביב בעקבות הדיסק האחרון שלו "לילה כיום יאיר", שזיכה אותו בתואר זמר השנה ברשת ג' ובגלגל"צ. האם יש קשר בין שני הדברים?
פרשת אמור ממשיכה בנושא הקדושה, ולאחר הדיון בקדושת ישראל בפרשות הקודמות, מתמקד הכתוב בקדושת הכהנים ומעמדם ובקדושת הזמן (המועדים).
ההפטרה, מספר יחזקאל פרק מ"ד, עוסקת בקדושת הכהנים, תפקידם, חובותיהם וזכויותיהם.
לפי המסורת היהודית בל"ג בעומר יצאו רבי שמעון ובנו רבי אלעזר מן המערה, כדברי ערוך השולחן: "ורגילין לקרותו הלולא רשב"י ... ואומרים שנסתלק ביום זה וגם יצא מהמערה ביום זה" לפי המדרש - רבי יהודה משבח את מעשי הרומאים, אשר תורמים לקדמת העולם, ואילו רבי שמעון מגנה את מעשי הרומאים, אשר נעשו ממניעים אגואיסטיים פסולים...
פרשות השבוע עוסקות בעשרות מצוות הנוגעות לכל רובדי החיים, ומבטאות בכך את הרעיון לפיו קדושת ישראל וייחודו הוא במפגש התמידי עם אלוהי ישראל והעולם - שברא את המציאות כולה ומשגיח עליה. הבאתו של עם ישראל לארץ ישראל, אינה מהווה "תעודת ביטוח" להמשך דרכו בארץ. מעשיו והתנהלותו הם שיכריעו את הכף.
בין דמדומי יום הזיכרון לחגיגות עצמאותנו,בין התעטפות במספד להתאזרות בשמחה. ניקח כמה דקות להתבוננות-לאיזה חיים זכינו בזכות הדמים ששילמו חיילינו. נשים לב שגדלנו בשנה, נזכור מה עבר עלינו השנה. ננסה לעקוב אחרי "הזרוע הנטויה" כפי שהיא מובילה את המציאות כולה-אל עולם גאול...
ההפטרה קשורה באירוע קשה בימי אלישע הנביא. האויב הארמי הטיל מצור ממושך על שומרון, ובעיר היה רעב כבד, עד שאנשי העיר החלו לאכול חמורים ואף בשר אדם. בעת ההיא בא דבר ה' והודיע על מהפך קיצוני שיהיה למחרת: המצור יפסק ולעם יהיה שפע של אוכל, ובזול. ההפטרה מתארת כיצד התקיימו הדברים, אף שנשמעו הזויים בעת השמעתם...